לאדינו                                                            



 
מאיזה מוצא את/ה?
[תוצאות]

לאדינו | ספניולית

לדינו
ladino

אזרחות ספרדית
 
מונה:

התחברות לחברים

דף הבית >> מאמרים >> גד נשיא
גד נשיא          
 

אודות העיתונות היהודית בטורקיה

מאת: ד"ר גד נשיא
תרגמה מלאדינו: אסנת פרץ

העיתון "Mundo Djudyo" פורסם ב-1675 באמסטרדם ונחשב לעיתון הראשון הידוע בלאדינו. הוא מייצג את הצעדים הראשונים של פעילות עיתונאית שגובשה בתפוצה הספרדית.
רוחות האמנציפציה הדחוסים במילים המאגיות של קדמה, החלו לצוץ באירופה. בתקופה זו החלה הפעילות הציונית באירופה.
שני אלמנטים אלו אפשרו להביע את הכמיהה החברתית, הפוליטית והתרבותית  והתחילו תהליך שהמשיך באימפריה העותומאנית ובהמשך ברפובליקה הטורקית,

ביצירת רוחניות חדשה שאינה תלויה בהגבלות פוליטיות, העיתונות המשיכה להיות אמצעי תקשורת בין הקהילות היהודיות במזרח הקרוב ובבלקן.
מנקודת ראות זאת העיתונות הספרדית בטורקיה לקחה חלק בפעילות שהתרחבה ממצרים דרך פלשתינה, רודוס, איזמיר, איסטנבול, סלוניקי, תרקיה, מקדוניה, בבלקן, רומניה ווינה. ובדומה הם היו תלויים בתנאים הסוציאליים, הפוליטיים ותרבות הסביבה. עיתונות זו שרדה עד ימינו.


הצעדים הראשונים
העיתון "לה בואינה איספיראנסה" פורסם באיזמיר ב-1842/3 על יד רפאל עוזיאל, שהינו העיתון השני בעולם היהודי הספרדי, והוא העיתון היהודי הראשון שפורסם במזרח ובבלקן. העיתון פורסם באופן פרטי, לא משוחד ופורסם רק באיזמיר. למרבה הצער לא נשאר עותק אחד מהעיתון, משום שלא אושרו נקודות מכירה של עיתונים שהיו יכולים לשמר עותקים אלה.
"לה בואינה איספיראנסה" פורסם, בהקשר למאבק בעולם היהודי להשיג זכויות אזרחיות ובהמשך לעלילת הדם בדמשק בשנת 1840 שעוררה את התערבות יהדות אירופה.

הוכחה לאפשרות זאת היא כי לפני עלילת דם זו היו קיימים 9 עיתונים יהודיים ב-5 מקומות, וכי ב-1845 עלה  מספרם ל-32. המילה "תקווה" איספיראנסה בכמה כותרות של עיתונים הינה משמעותית. ייתכן ומילה זו מביעה תקווה להתרחשות מבטיחה. התואר טוב משרת את התפיסה החיובית של העיתון.
רפאל עוזיאל בעיתון שלו "שערי מזרח" ב-1845, ציין כי "לה בואינה איספיראנסה" פסק לצאת לאור, בגלל קשיים כספיים.
העיתון "שערי מזרח" הוצא לאור כל שבועיים באיזמיר והחזיק מעמד בערך שנה.
בשנה זו פורסמו ידיעות  מסוג  כלכלי ומסחרי, נובלות, מאמרים ספרותיים כמו ב-"לה בואינה איספיראנסה". "שערי המזרח" נסגר בגלל חוסר מזומנים.  ב-1953 בזמן מלחמת קרים, פורסם באיסטנבול עיתון בשם "אור ישראל" ובלאדינו "Luz de Israel" העיתון הוצא לאור על ידי חיים די קאסטרו במשך שנתיים.

באותה תקופה פורסם עבור המיסיונרים הפרוטסטנטים העיתון "El Massadero". ב- 1860 הופיע העיתון "ישראל", שפורסם על ידי יחזקאל גבאי. עיתון זה יצא לאור במשך שבע שנים, העיתון השיג הישגים מוצלחים יותר מעיתונים קודמים שלא הצליחו להגיע להישגים.

ב-1864 פורסם העיתון " "DEL JURNAL DJ-ESP. ובלאדינו "EL PROGRESO ISRAELIT" הוא פורסם על ידי עזרא בנבנישתי לתועלת היהודים באימפריה העותומאנית. עיתון זה פורסם בפאריס בגלל הצנזורה באימפריה העותומאנית ובעיקר באיסטנבול. עיתון זה הבהיר לקהילה היהודית את החשיבות בתמיכה באמנציפציה וקידומה.

העיתונים "EL LUNAR"    שיצא לאור בווינה ו-" "SELANIK  ו-"EL PROGRESO ISRAELIT" לא החזיקו מעמד זמן רב. הסיבה לסגירת העיתונים הייתה מחסור במספר מספיק של קוראים, אלו היו צעדים ראשונים והם לא יכלו להתפתח. על מנת להחזיק מעמד הם היו זקוקים למכור לפחות למאה וחמישים עותקים. כן יש לזכור כי באותה תקופה לא היה נהוג לפרסם פרסומות. ב-1882 פורסמה בווינה רשימה של 103 עיתונים יהודיים פעילים: 30 בגרמנית, 15 באנגלית, 14 באידיש, 6 בלאדינו ו-5 בצרפתית, והאחרים בשפות אחרות.



הייסוד EL ESTABLISIMIENTO
התקופה בין השנים 1871 – 1908 אופיינה בהקמת עיתונות יהודית באיזמיר ובאיסטנבול. ב-1871 יצא לאור "לה בואינה איספיראנסה" באיזמיר הפעם על ידי אהרון חזן. לאחר שנה יצאו לאור העיתון "איל טיימפו" ו"איל טלגרף". עיתונים אלו היו בעלי רמה גבוהה.
עיתונים אחרים עסקו בנושאים שונים ובאידיאולוגיות הנוכחיות. באותה תקופה הונהגה הפרסומת בעיתונות ועזרה להתפתחות העיתונים.
כל זה מעיד על התפתחות של חירות תרבותית, יצירתיות אינטלקטואלית והעניין של הציבור בתרבות, שהיו תנאים הכרחיים לביסוס העיתונות.

הצמיחה
בתקופה בין השנים 1909 – 1914 פרחה העיתונות היהודית במרכזים חשובים כמו איסטנבול, איזמיר, סלוניקי, ירושלים ואחרים.
עם המהפכה של "הטורקים הצעירים", הצנזורה על עיתונות, שנכפתה על ידי עבדול חמיט ה-II , בוטלה. העיתונות היהודית החלה ליהנות מחירות הבעה. באיזמיר בתוך שנה עלה מספר העיתונים מ-5 ל-11. בירושלים 4 עיתונים ובסלוניקי ובאיסטנבול מספרם הוכפל.
העיתונים עסקו באידיאולוגיה סוציאליסטית ופוליטיקה ביניהם:" "AVANTI – קדימה, ""A DELANTRE, עיתון איטלקי שפורסם בסלוניקי על ידי בן ארויה, קידם אידיאולוגיה סוציאליסטית.
עיתון זה נחשב מאוד בעיני רבים, עיתונים אלו היו בעלי מגמה ציונית (מנחם מולכו בסלוניקי ודוד אל נקווה באיסטנבול)


EL DEKLINO השקיעה
השנים 1914 – 1922 מייצגות תקופה של שקיעה בעיתונות היהודית בטורקיה.
במשך מלחמת העולם הראשונה, בגלל תנאי המלחמה והצנזורה, ירדה תדירות הפרסומת בעיתונות ועקב כך ירד מספרם.
במשך המלחמה מדינות שהיו חלק מהאימפריה בבלקן ובמזרח התיכון נפרדו מהאימפריה וקיבלו עצמאות.
בגלל מלחמת העצמאות של טורקיה שנמשכה 8 שנים,  עד להקמת הרפובליקה הטורקית ב-1922 פחת הפיקוח על העיתונות.
התקופה של 1922 – 1948 מאופיינת בהתעוררות של האידיאולוגיה הלאומית והעוינות נגד המיעוטים הלא מוסלמים, הזיקה לתקווה של המיעוטים לעצמאות ולחלוקה של האימפריה העותומאנית. כתוצאה מכך היהודים בטורקיה נכללו בין ה261מיעוטים והואשמו בכפיות טובה ובגידה. גישה זו פורסמה בעיתונות הלאומית שהביעה עוינות גלויה. בהקשר זה המנהג של יהודי ספרד נלקח בחשבון כהבעה של אי נאמנות על ידי הטורקים, היות והם קיבלו את היהודים מגורשי ספרד בידיים פתוחות, צמצום חופש ההבעה היו אחד הגורמים לגישה העוינת. הסתה זו גרמה להיעלמות מוחלטת של העיתונות הספרדית יהודית באיזמיר ובאידרנה. רק באיסטנבול המשיכו העיתונים בלאדינו היותר חשובים כמו "איל טיימפו" ו-"איל טליגראפו" המשיכו להתקיים. רק מספר מוגבל מאוד של עיתונים המשיכו לצאת לאור, עם זהירות קיצונית והבעה סלקטיבית.

הפריחה השנייה
התחלפות השלטון לשלטון דמוקרטי נתן בסיס להקמת מפלגות בעלות תפיסות שונות. ב-1946 אופשר חופש ביטוי רחב יותר, ועיתונים יהודיים החלו לצאת לאור.
העיתון "שבת" פורסם ראשון, אחריו העיתון "שלום" הוקם על ידי אברהם ליאון ויצחק יעיש הממשיך לצאת לאור עד ימינו.
עיתונים נוספים" "אור יהודה" – LUZ DE YEHUDA  , "התקווה" –בעברית למען הקהילה היהודית. במה זו היוותה ניסיון לבטוח ולתת אמון שיש עצמאות ליהודים והגנה ופיקוח מפני האנטישמיות שהובעה בגלוי.
עם ההגירה המאסיבית של היהודים לישראל, הלך ופחת מספר היהודים בטורקיה ובעקבות זאת מספר הקוראים.
החינוך הרשמי בטורקיה חייב לימוד בטורקית. הצורך בעיתונות בלאדינו פחת. העיתון "שלום" הינו העיתון היחיד המפורסם על ידי הקהילה היהודית בטורקיה. עם הזמן השפה השלטת בעיתון הפכה טורקית ואילו ללאדינו נותר עמוד אחד.

תפיסה שונה " "EL AMANESER - התעוררות
התפתחות חיובית בהוצאה לאור של עיתונים חלה בשנת 2005 EL AMANESER"" בנוסף לעיתון החודשי "שלום", כולו בלאדינו. ייתכן שהמינויים של שני העיתונים הם אותם מינויים.
זה אפשר ל-"" EL AMANESER להיות עיתון מיוחד לאלה המעוניינים לקרוא בלאדינו.
בימינו אין שימוש רב בלאדינו בטורקיה, ולכן אין מספיק רווח לעיתון רק בשפה זו.
בהן יש קהילות ספרדיות. הנושאים של המאמרים שמפורסמים ב-" EL AMANESER"  דומים ומאוד מגוונים, כגון: זיכרונות, ראיונות, חקירות היסטוריות ופולקלור, סיפורים ומעשיות, אמנות, אירועים חברתיים, תרבות ועוד.
למעשה העזרים החזותיים הוזנחו. מודרניזציה של העיתון הייתה הופכת אותו יותר אטרקטיבי ליהודי ספרד בגלות.
הלאדינו מקובלת על יהודי ספרד בגלויות השונות, בגלל היותה שפת האם שלהם.
עיתון זה מיצג תפיסה  חדשה בעיתונות הספרדית יהודית שנלקחה מהעיתונות הספרדית בטורקיה.


נלקח מהעיתונות הספרדית בטורקיה, הרצאה שהוגשה ביום עיון הספרדי השביעי
בריאוחה, מוסד סן מייאן דה לה קוגויה, 10-13 נובמבר 2008.
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח משוב

לאדינו           Ladino


קאזה זוארץ


ספרדי טהור
תאריך ושעה
 

גיא זוארץ - לאדינו ופיוט מבית אבא
כנס לאדינו