לאדינו                                                            



 
מאיזה מוצא את/ה?
[תוצאות]

לאדינו | ספניולית

לדינו
ladino

אזרחות ספרדית
 
מונה:

התחברות לחברים

דף הבית >> חגים >> ט"ו בשבט >> ויכוח הפרחים
 

 הקופלאס "ויכוח הפרחים"

לט"ו בשבט

ד"ר אבנר פרץ

 

לבד מן הקופלאס "ויכוח הפירות" (ראה לעיל במדור זה באתר) מאת ר' יהודה ליאון קלעי (שלוניקי המאה הי"ח. יסד את בית הדפוס שלו בשנת 1754 ונפטר בשנת 1782), נדפסו לעתים בקבצים לט"ו בשבט גם קופלאס ספניוליות "ויכוח הפרחים", או כפי שהם קרויות בדוגמא שלפנינו "קאנטיגה די לאס רוזאס".

בשל סמיכותן אלה לאלה, יוחסו לעתים גם הקופלאס על ויכוח הפרחים לר' יהודה קלעי. אולם להבדיל מן הקופלאס של ויכוח הפרחים הנושאות אקרוסטיכון עם שם המחבר, הקופלאס על ויכוח הפרחים נותרו אנונימיות.

קטלוג הקופלאס של אלנה רומירו מציין את השנה 1815 בקירוב, כשנת ההדפסה הראשונה הידועה לנו של ויכוח הפרחים. ההדפסה הראשונה של "ויכוח הפירות" הידועה לנו היא משנת 1800 בספר: קונפלאש די ט"ו בשבט, שאלוניק תק"ס, אולם שם מצויין כי זוהי הדפסה שנייה. יצחק ש' עמנואל מציין הדפסה קודמת: פרי עץ הדר, שלוניקי תק"ם, כלומר שנתיים לפני פטירת המחבר, אולם הוצאה זו לא נרשמה בידי ביבליוגרפים אחרים. ראה: זכרון שלוניקי כרך א', תל אביב תשל"ב, עמ' 86) אנו מציגים כאן צילום מתוך מהדורת אזמיר תרל"ו (1876) של "סדר פרי עץ הדר" לט"ו בשבט, המצויה באוספי מכון מעלה אדומים. המו"ל הוא אברהם פונטרימולי:

 


 

אולם, כתבי יד שונים מעידים על כך שמדובר בקופלאס קדומות לתקופתו של יהודה קלעי. יתכן כי קלעי הושפע מן הרעיון של ויכוח הפרחים בקופלאס האלה ויצר במתכונתן את ויכוח הפירות. עם זאת, אין הוא מחקה את המאפיינים הפרוסודיים (משקל וחריזה) של ויכוח הפרחים. אצלו כתוב השיר במחרוזות מרובעות אוקטוסילביות, בחריזה סרוגה: א-ב-א-ב.

בויכוח הפירות, לעומת זאת, נמצא דגם פרוזודי מורכב הרבה יותר, המזכיר במידת מה את המבנה הפרוזודי של הקופלאס הקלאסיות לפורים. השיר מחולק למחרוזות של שמונה טורים אוקטוסילביים, שבהן חורזים ביניהם שלושת הטורים הזוגיים הראשונים והטור האי זוגי האחרון בחרוז אחיד. הטור האחרון הוא מלרעי (ומשום כך מכיל רק שבע הברות) וחורז בחרוז קבוע "מי" עם יתר הטורים האחרונים של כל המחרוזות, כלומר החריזה בכל מחרוזת היא: א ב ג ב ד ב ב ח (ח' מציין חרוז חוזר). לאחר כל מחרוזת מופיע פזמון חוזר דו-טורי קבוע. המבנה הפרוזודי המוקפד לאורך כל טורי השיר, יחד עם לשונו של השיר, מעידים על כך שיצא מתחת ידו של פייטן מוכשר היודע היטב את מלאכתו.

במכון מעלה אדומים נמצא כתב יד מן המאה הי"ח. כתב היד הוא אוטוגרף של הפייטן יצחק שולימה, מחבר הקופלאס על אליהו הנביא (שבהן דנתי במאמר אחר). בכתב היד הזה מופיעות הקופלאס "ויכוח הפרחים". בראש השיר מופיעה מחרוזת מקדימה שאינה מצויה בנוסחים הנדפסים. השיר כתוב בכתיבה שונה מזו שבה נכתבו יתר הפיוטים בפנקס:

   כתב היד הזה מעיד בכל אופן על קדמותן של הקופלאס "ויכוח הפרחים". מקורן של הקופלאס האלה הוא במזרח אגן הים התיכון (האימפריה העות'מנית). העובדה שנדפסו בספר גרמה לכך שהן התגלגלו גם לקצהו השני, המערבי, של אגן הים התיכון, אל הקהילות דוברות החכיתיה של צפון מרוקו. הן הועתקו בכתבי יד שונים (מהעדר מרכזי דפוס, אין מגיעים אלינו כמעט ספרים נדפסים בלאדינו מחלק זה של התפוצה הספרדית יהודית). במכון מעלה אדומים נמצא כתב יד מראשית המאה העשרים, טיטואן תרע"ו (1916) ובראשיתו מועתקות הקופלאס ויכוח הפרחים בכתב סוליטריאו נאה תחת הכותרת: "קאנטאר די לאס פלוריס":

 


על הקופלאס האלה כותבת באתר שלנו עמיתתי למכון גלאדיס פימיינטה (במדור המאמרים בלאדינו ובקסטילית) ואני מפנה את המעיינים למאמרה. ראויים לציון שני דברים הנוגעים להעתקות (ולמסורות בעל פה, ראו להלן) מצפון אפריקה:

ראשית, בקופלאס מן המזרח משובצות מלים מן הספניולית המזרחית, שאינן מוכרות לדוברי החכיתיה, בעיקר שמות פרחים ממקור תורכי, למשל בבית השישי (ר' לעיל בצילום מתוך הספר הנדפס): "דינפואיס אב'לו איל מיניקשי אונה אב'לה גראסייוזיקה"". מיניקשי הוא הפרח סיגל (ר' מילון לאדינו – עברי "לשון מאספמיא"). זוהי מילה ממקור תורכי. לפיכך, הומר הנוסח בכתב היד מטיטואן ל: "אאי אבלו איל אלמיסקלי אונה אבלה גראסייוזה".

שנית, הקופלאס הנדפסות במזרח אינן מלוות בתווים. לפיכך הותאמו להן במרוקו נעימות אחרות, מקוריות או שאולות משירים אחרים. הקופלאס "ויכוח הפרחים" בנוסח מרוקו הוקלטו ונרשמו מפי מידעניות ומידענים שונים, בין היתר בידי המוסיקולוגית ד"ר שושנה וייך-שחק. בשנת תשנ"א (1991) שיתפתי איתה פעולה בהוצאתו של הספר "זר שירי עם מפי יהודי ספרד" (הוצאת רננות, ירושלים תשנ"א). ד"ר וייך-שחק דלתה מתוך אוצר ההקלטות שלה ממזרח וממערב רומנסות, קופלאס ושירי ריקוד ורשמה אותם בתווים. אני תרגמתי את השירים לעברית באופן שניתן יהיה לזמרם גם בעברית. הנה תווי הקופלאס "ויכוח הפרחים" מתוך ספרנו. מתחת לתווים רשום הנוסח הספניולי והעברי (כל הזכויות שמורות לשושנה וייך-שחק ולאבנר פרץ):

 

 

הספר מלווה בקלטות ובהן ציטוט של קטע מפי האינפורמנטים ואחריו ביצוע מודרני של השיר בעברית. הקופלאס "ויכוח הפרחים" הוקלטו ונרשמו בידי ד"ר וייך-שחק מפי המידענים: לונה נהון ורינה בן אבו מטנג'יר ומפי אברהם בן חמו מטיטואן. הנה הקלטה מפי האחרון: הקלטה מספר אחת

מטרת הערכה (ספר + קלטות) הייתה לעודד הפצת השירים והמוסיקה הספרדית-יהודית במערכת החינוך, וכן, עידוד מעבדים ומבצעים מודרניים לגשת לביצוע השירים האלה במקור או בתרגום עברי. לשמחתי נענה לאתגר הזה הפייטן חיים פרחי והקליט את הגרסא העברית שלי בליווי מוסיקלי ובביצוע שלו בקולו הנעים. הנה לפניכם הביצוע שלו כפי שהועלה על אתר "הזמנה לפיוט": הקלטה מספר שתיים (כל הזכויות שמורות לאבנר פרץ ולחיים פרחי).

 

לבסוף, הנה הקופלאס "ויכוח הפרחים" בנוסח המוכר במרוקו. הכתיב של הנוסח הספניולי הוא כתיב קסטילי, כנהוג בין יהודי צפון מרוקו:

כל פרחי הגן נקבצו

כָּל פִּרְחֵי הַגַּן נִקְבָּֽצוּ
וְהֵחֵלּוּ לְשַׁבֵּחַ
אֶת בּוֹרְאָם אֲשֶׁר נָתַן בָּם
חֵן בְּלִי פְּגָם וְזִיו פּוֹרֵחַ.
עֲלֵיהֶם בְּרָכוֹת יַשְׁמִיעוּ
כְּבָרֵךְ עַל הַיָּרֵחַ
וְכָל פֶּרַח מִשְׁתַּבֵּחַ:
אֵין חָשׁוּב, הָדוּר כָּמוֹנִי!
עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל
לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

יִתְהַלֵּל פֹּה שֵׁם אֱלֹהַּ
וִירוֹמַם הוּא עַל כָּל שֶׁבַח
כִּי בָּרָא עַל פְּנֵי הָאָרֶץ
כֹּה הַרְבֵּה מִינִים שֶׁל פֶּרַח.
נִבְדָּלִים, בַּכֹּל שׁוֹנִים הֵם:
צֶבַע, גֹּדֶל וְגַם רֵיחַ
בֵּינֵיהֶם, בּוֹלֵט, צוֹלֵחַ
נֵרְדְּ וְשָׁר: מִי עוֹד כָּמוֹנִי?
עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל
לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

אָז קָפַץ וְסָח הַוֶּרֶד:
סוּרוּ, בִּמְחִילָה, הַצִּדָּה
לִי רָאוּי כִּי אֲשַׁבֵּחַ
וּגְדֻלַּת אֵל חַי אָעִידָֽה.
בִּי רִבָּה, וְגַם מֵי וֶרֶד
הַמֵּבִין, עשות יַקְפִּֽידָה.
פֶּה אֶחָד כָּל אִישׁ יַגִּידָֽה:
בֵּין פְּרָחִים אֵין עוֹד כָּמוֹנִי!
עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל
לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

וְעָנָה לוֹ הַצִּפֹּרֶן:
בְּיוֹתֵר סְגֻלּוֹת זִכּוּנִי -
עַל שֻׁלְחַן כְּלוּלוֹת אֶמְלֹֽכָה
בְּכַפָּן, כַּלּוֹת יִתְנוּנִי.
גַּם דּוֹרוֹן לַנֶּאֱהֶבֶת
אוֹהֲבִים, הֵן יִשְׁלְחוּנִי.
כְּנַפְשָׁם הֵם יֹאהֲבוּנִי
מִי, הַגִּידוּ, עוֹד כָּמוֹנִי?
עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל
לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

הָרֵיחָן פָּסַע קָדִימָה:
הֵן כָּמוֹנִי אֵין בַּחֶלֶד
כִּי יָרֹק, עָדִין הִנֶּֽנִי
וּפְרָחַי הֵם פִּרְחֵי חֶמֶד.
 

Ajuntáronse las flores

Ajuntáronse las flores
a alabar al Dió a una.
que las crió tan donosas,
lindas, sin tacha ninguna.
Dicen berahot en ellas 
como dicen en la luna,
ansí dice cada una:
no hay más mejor que mí.
Sobre todo es de alabar
a El hay sur olamim.

Alabar quiero al Dió
que es grande de loores,
que crió para el hombre
tantas maneras de flores.
Y todas son diferentes
en colores y en olores,
entre todas las mejores
es el almizcle romí.
Sobre todo es de alabar
a El hay sur olamim.

Saltó la rosa y dijo:
Todas se queden a un lado`
a mí me toca alabar
al Dió grande y abastado,
que de mí hacen sharope
también azúcar rosada,
en aguas soy alabada:
la cara lavan con mí.
Sobre todo es de alabar
a El hay sur olamim.

Respondió la clavellina:
Más grandes son las mis famas,
que gozo en mesas de novias
y me llevan en las palmas
y me mandan por presente
a todas las lindas damas,
me quieren como sus almas,
todas se adoran con mí.
Sobre todo es de alabar
a El hay sur olamim.

Y habló la albahaca:
Como mí no hay tal,
que soy verde y menudita,
mi color muy natural`
 

 

 תרגם: אבנר פרץ, כל הזכויות שמורות ©
מתוך האתר של מכון מעלה אדומים


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח הצעה כיצד יש לערוך את העמוד

לאדינו           Ladino


קאזה זוארץ


ספרדי טהור
תאריך ושעה
 

גיא זוארץ - לאדינו ופיוט מבית אבא
כנס לאדינו