לאדינו                                                            



 
מאיזה מוצא את/ה?
[תוצאות]

לאדינו | ספניולית

לדינו
ladino

אזרחות ספרדית
 
מונה:

התחברות לחברים

דף הבית >> חנות הלאדינו >> חנות הספרים >> מים אש ואהב"ה
 
שם המוצר/פריט:מים אש ואהב"ה
מחיר מחירון:₪0.00
המחיר שלנו:₪80.00
מע"מ:כולל מע"מ
דמי משלוח:₪15.00
(קיימת אפשרות לאיסוף עצמי ללא תשלום נוסף)
תקופת אחריות:0

הוסף לסל 


מידע נוסף

מים אש ואהב"ה
פתח דבר
הספר הזה, שמיני במספר בסדרת הפרסומים מאוצרות השירה והדרמה בספניולית, מייצג את המאה הי"ח. המאה הזו (ליתר דיוק התקופה המתחילה ב-1730, מועד הופעת הכרך הראשון של ה"מעם לועז") כונתה בפי חוקרים מסוימים "תור הזהב של היצירה בלאדינו".
לאמיתו של דבר, זוהי תקופה של שקיעה כלכלית ותרבותית בחיי היהודים באימפריה העות'מנית. ידיעת העברית מגיעה לשפל המדרגה ואוצרות התרבות שלה הם כספר החתום בפני המוני העם. המצב הזה משתקף בהקדמותיו של יעקב כולי למפעל המונומנטאלי של ה"מעם לועז" (ראה: דעת לנבון, לקט מעם לועז בראשית, ליקט וערך אבנר פרץ, מעלה אדומים תשס"ו, עמ' 33-2). התעוררותם של חכמים אחדים להשכיל את העם בלשון השגורה על פיו, הלאדינו, ראויה להערכה ושבח. עם זאת, טעות חמורה תהיה זו לשייך למאה הי"ח את ראשית הכתיבה הספרותית בלאדינו. הסדרה שלנו מצביעה על עושר היצירה בלאדינו בסוגות שונות (דרמה, שירה נרטיבית, שירה דרמתית, שירה לירית ופרוזה) בתקופת הרנסנס ובמאה הי"ז. דווקא המאה הי"ח, הניכרת בהשתקעות באדיקות דתית, מצטיינת בצמצום סוגתי והיעלמותם הזמנית (עד לתקופת ההשכלה במחצית השנייה של המאה הי"ט) של ענפי יצירה שלמים. בכל האמור בנושאה של הסדרה הזו, שירה ודרמה, יבולה של המאה הי"ח הוא, בדרך כלל, דל ומצטמצם לשירי תוכחה ספוגי אדיקות חסודה וקופלאס עממיות שאינן משתוות ליצירת הדורות הקודמים בסוגה זו.
יציאתם של חסידי שבתי צבי מכלל ישראל, בעקבות ההמרה הגדולה של 1683, הפגישה אותם עם זרם ייחודי באסלאם: מסדרי הדרווישים הצוּפיים. כמו שקורה לעתים במפגשים בין-תרבותיים, פעל המפגש הזה בכיוון של הפריה וצמיחת יצירה מקורית מעניינת בקרב הדונמה. כלי הקיבול לפרץ היצירה הזה הייתה הלאדינו. בפעם הראשונה, ודווקא מחוץ לגדר עם ישראל, מקבלת הלאדינו, שעמדה תמיד בצילה של העברית בכל האמור ביצירה מקורית, מעמד של לשון קודש כמעט בלעדית. מאות הפיוטים השבתאיים בלאדינו המגיעים אלינו באמצעות חמישה כתבי יד שנגלו עד כה, מאפילים, לפחות מבחינה כמותית, על היצירה השירית בלאדינו בקרב היהודים במאה הי"ח. אמת, חלק לא קטן מן הפיוטים האלה, למרות חשיבותם הרבה להבנת הפולחן ומערכת המושגים הדתית של חסידי ש"צ שהמירו דתם, אינם מצטיינים באיכותם הספרותית. אולם מצויים בשפע העצום הזה שירים בעלי איכות ועצמת הבעה מיסטית שאין דוגמתם ביצירה המקבילה בלאדינו בקרב היהודים. שנים מיוצרי הפיוטים האלה נודעו לנו בשמם: יהודה לוי (ששם העט שלו היה: טובה) וחייא אלבו (ששם העט שלו היה: זכרי). לאחד מהם, יהודה לוי טובה, ייחדנו את הלקט המובא בזה לפני הקוראים במקור ובתרגום עברי אמנותי, המשתדל לשמר את איכויות הפיוטים המקוריים. הבחירה נעשתה מתוך קני מידה ספרותיים ואינה מכוונת לשקף את עולם המושגים הדתיים-קבליים של השבתאים המוצא ביטויו במכלול הפיוטים. עם זאת, במהלך עבודתי על שלושה מכתבי היד שנמסרו לי לפענוח בידי מכון בן צבי, פענחתי, שעתקתי ותרגמתי (תרגום מילולי) מאות פיוטים ואני מקווה לפרסמם באתר שלנו ולהביאם בדרך זו להישג ידם של חוקרים וחובבים.
אני מבקש להודות למכון בן צבי ולמזכירו המדעי מר מרדכי גלצר שהעמידו לרשותי את כתבי היד ואפשרו בכך הוצאת הלקט הזה. אין לי אלא לקוות כי דווקא פרסום סלקטיבי כזה הנעשה על פי קני מידה ספרותיים, יביא ענף נידח, במידת מה, של היצירה המקורית בלאדינו לציבור קוראים שאינו נמנה דווקא עם חוקרי קבלה וספיחיה.
אהב"ה, וכמוה גם אח"ד, עולים בגימטריה למניין י"ג, אהב"ה ואהב"ה מצטרפים לכלל שם הוי"ה, האחדות העליונה. מי ייתן ותשרה רוח האהב"ה העילאית על קוראי השירים האלה

לאדינו           Ladino


קאזה זוארץ


ספרדי טהור
תאריך ושעה
 

גיא זוארץ - לאדינו ופיוט מבית אבא
כנס לאדינו