לאדינו                                                            



 
מאיזה מוצא את/ה?
[תוצאות]

לאדינו | ספניולית

לדינו
ladino

אזרחות ספרדית
 
מונה:

התחברות לחברים

דף הבית >> ארגונים >> מכון מעלה אדומים
 
מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה

     מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית (לאדינו) ותרבותה נוסד בשנת 1994 כזרוע מחקרית/ביצועית של עמותת "ספרד". (על עמותת "ספרד" ראה בהמשך)

 

מטרות המכון

1.     ריכוז תיעוד כתוב ומודפס בתחום מורשת הלאדינו ותרבותה: הן חומר מקורי בלאדינו (ספרי לאדינו וכתבי יד בלאדינו) והן פרסומים מדעיים ופופולריים בשפות שונות על הלאדינו ותרבותה. חומר זה יוכל לשמש חוקרים, תלמידים ואת הציבור הרחב.

2.     ריכוז חומר מוקלט, כתוב ומודפס של הבטיה השונים של התרבות העממית בלאדינו: שירים, פתגמים, סיפורים וכו'

3.     קטלוג ממוחשב והקמת בסיסי נתונים ממוחשבים של היבטיה השונים של התרבות העממית בלאדינו: שירים, סיפורים, פתגמים. המערכות הממוחשבות יאפשרו דליית מידע בחתכים שונים לצורך הגעה אל החומר המקורי והצגה סטטיסטית של הרכב האוספים. מערכות המחשוב, כמו גם מאגרי החומר הראשוני, יעמדו לרשות חוקרים ותלמידים ולרשות הציבור הרחב.

4.     הוצאה לאור של פרסומים וספרים בתחום מורשת הלאדינו ותרבותה מבוססים על החומר הנאגר במכון.

 

     תוך זמן קצר עלה בידינו להעמיד במכון אוסף ספרי לאדינו נדירים, יחיד במינו בקנה מידה עולמי. האוסף נמנה עתה בין שלושת האוספים הגדולים מסוגו בעולם. לצידו, אוסף של כתבי יד ומסמכים מקוריים ומצולמים בלאדינו, שגם הוא בעל חשיבות עצומה, בהכילו יצירות וחומרים שלא נודעו עד היום ושיש בהם להעשיר את ידיעתנו על היצירה בשפה זו במשך 500 שנות קיומה.

 

     במכון מנוהלים גם אוספי פולקלור ממוחשבים (בסיסי נתונים), בהם: אוסף השירים הגדול הכולל למעלה מ-2,800 שירים שהוקלטו בשיתוף עם "קול ישראל" מפי מאות מידענים (אינפורמנטים) מכל רחבי הפזורה הספרדית דוברת הלאדינו ואוסף פתגמים ממוחשב המונה כרגע כ-10,000 פתגמים שנרשמו בידי עשרות מידענים. שני האוספים האלה הם הגדולים מסוגם בעולם.

 

פרסום אוצרות הלאדינו

     אחת הפעולות החשובות הנעשות במכון בשנים האחרונות היא פרסומם של ספרים מאוצרות היצירה בלאדינו לדורותיה. הספרים מכילים לצד היצירה המקורית בלאדינו (באותיות עבריות ובתעתיק לטיני) תרגום עברי אמנותי, במטרה להביא את הישגי התרבות הזו אל הקורא העברי. כל יצירה מלווה במבוא מדעי, מפתחות, גלוסרים ובמקרה אחד בקונקורדנציה שלמה של היצירה.

     הפקתו של כל ספר כזה היא בגדר מיזם רחב (פענוח כתבי יד, תעתיק לאותיות לטיניות, תרגום אמנותי, ניקוד, הגהה, עריכה, חקר מדעי והוצאה לאור). חלק מן היצירות נחשפות מתוך כתבי יד או דפוסים נדירים, כך שהם בגדר גילוי ראשון לחובבי השפה. המכון מפרסם שתי סדרות של ספרים:

 

א. שירה ודרמה

     הסדרה הראשונה (שהחלה להופיע בשנת 2000) היא "סדרת פרסומים מאוצרות השירה והדרמה בלאדינו". הסדרה כוללת בשלב הראשון עשרה ספרים. מחציתם יוצאים בשיתוף פעולה עם מרכז משה דוד גאון לחקר הלאדינו ותרבותה באוניברסיטת בן גוריון. מחצית מהספרים כבר הופיעו ומחציתם בשלבים שונים של הכנה לדפוס ויראו אור במהלך השנתיים הקרובות. עם התקדמותו של מפעל ההוצאה לאור הזה הוא עתיד לחולל מהפכה של ממש בתפיסת ספרות הלאדינו והתפתחותה במהלך הדורות. ספרייה זו תיתן בידי חוקרים ותלמידי מחקר חומר עשיר להמשך העבודה החשובה של חקר הספרות הקלאסית בלאדינו הנמצאת עדיין בחיתוליה. הסדרה מייצגת את היצירה הקלאסית בלאדינו לדורותיה ומעידה כשלעצמה על קדמות ורצף היצירה המקורית שאינה תורנית-דתית (להוציא הגאזלים השבתאיים). נמנה את היצירות לפי סדר היסטורי:

1.       המאה השש עשרה (הדורות שאחר גירוש ספרד) – שלושה מחזות ושרידי מחזות פיוטיים המעידים על כך שבלאדינו נדפסו המחזות הראשונים באותיות עבריות, הרבה לפני הדפסת מחזה בעברית או ביידיש.

2.       המאה השבע עשרה – "הקופלאס של יוסף הצדיק" מאת אברהם טולידו - היצירה המקורית החשובה ביותר בשירת לאדינו. הספר מכיל את היצירה במקור ובתרגום ומחקר על היצירה ומקומה על רצף הספרות בלאדינו - מבוסס על הדוקטורט שלי. הספר ראה אור בהוצאת מכון בן-צבי בשנת תשס"ו.

3.       המאה השמונה עשרה – "גאזלים שבתאיים מיסטיים" מאת המשורר השבתאי יהודה לוי טוב"ה. צורת הגאזל אינה מוכרת כמעט בספרות העברית ובספרות הלאדינו, ויש בהופעה הזו בגדר תרומה להרחבת אופקיה של ספרות הלאדינו.

4.       המאה התשע עשרה – המחזה "כרם נבות" מאת יוסף אברהם פאפו. יצירה זו נחשפה מתוך כתב יד המחבר והיא עדות להשפעה קלסיציסטית צרפתית (בסגנון ראסין) על הספרות המתחדשת בלאדינו בתקופת ההשכלה. הספר מלווה בקונקורדנציה שלמה, תרומה לחקר התגבשותה של הלאדינו המתמערבת בתקופה הזו.

5.       המחצית הראשונה של המאה העשרים – שירה. "פואיזיאס" מאת משה דוד גאון. קובץ שירים מקוריים בלאדינו שהופיע בשנת 1925, שמשתקפות בו השפעת הרומנטיקה הגרמנית והאנגלית והסימבוליזם הצרפתי. המהדורה החדשה שהוציא המכון לאור היא מהדורה דו-לשונית לאדינו-עברית.

6.       המחצית השנייה של המאה העשרים – שיריה של קלאריס ניקואידסקי, המציינים את התחדשותה של השירה בלאדינו אחרי אלם ממושך. שירה העומדת בסימן המודרנה.

7.       המאה העשרים ואחת – דראמה ואפיקה עכשויים. "במחנות המוות" ו"בשדות מואב ופלשת" מאת משה העליון.

8.       "פרח צחור" - לקט של רומנסות מוערות מתוך הרומנסירו הספרדי יהודי.

 

     מאחורי מפעל ההוצאה לאור הזה עומד גם מאמץ תרגום כביר: למעלה מ-15,000 טורי שיר מתורגמים תרגום אמנותי לעברית תוך הקפדה על חריזה, מטריקה וריתמוס. אלה נועדו להביא לקורא העברי את הישגיה הגדולים של שירת הלאדינו.

 

ב. פרסום כתבי יד

     הסדרה השנייה שבהוצאתה לאור התחלנו בשנת 2004 היא "סדרת פרסומים של כתבי יד בלאדינו". בסדרה הזו יודפסו כתבי יד בעלי חשיבות בלאדינו במתכונת של "דף מול דף": צילום של כתב היד המקורי בסוליטריאו ומולו הפענוח באותיות מרובעות, מלווה בתעתיק לאותיות לטיניות, תרגום עברי, מבוא, מפתחות וגלוסארים. הפרסום הראשון שכבר יצא לאור הוא: יומן של חיים נחמיאס מתקופת מלחמת העולם הראשונה.

     סדרת פרסומים זו תסייע בידי חוקרים ותלמידים המבקשים להתוודע לכתב הרהוט (קורסיבי) בלאדינו ולאמן עצמם בפענוח כתבי יד.

 

מילון לאדינו - עברי

     אחד המיזמים החשובים ביותר שהושלמו לאחרונה במכון הוא הכנת מילון לאדינו-עברי, ראשון מסוגו והרחב ביותר בהיקפו בתולדות מילונאות לאדינו. היזמה להכנת המילון באה מן הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. המילון מתבסס על מה שמצוי ומפוזר במילונים קיימים המשקפים ברובם דיאלקטים מסוימים של השפה וסובלים, למרות חשיבותם, מחלקיות וחָסרים רבים. בין המילונים ששמשו בסיס להכנתו של המילון החדש נמצאים מילון פרחיה (צרפתי-לאדינו), מילון נחמה (לאדינו-צרפתי) ומילון מוסקונה (לאדינו-בולגרי), אשר לא הופיע בדפוס ואינו עומד משום כך לרשות משתמשים. המילון הוא בעל היקף של למעלה מ-50,000 ערכים מילוניים (ערכים ראשיים וצירופי לשון).

     המילון החדש הזה "מילון לאדינו-עברי" יצא עתה, בשעה טובה, לאור ונדפס בפורמט רחב ומאיר עיניים, כיאה ללשון יהודית רבת חשיבות בתולדות העם היהודי!

העובדה שהמילון הוקם באמצעים ממוחשבים, תאפשר בעתיד הרחבתו, בעיקר לצורך קליטת הדגמות שימוש מתוך ספרות הלאדינו.

     בימים אלה שוקד ד"ר אבנר פרץ על הכנת המילון הנגדי: מילון עברי-לאדינו. העבודה עתידה להסתיים בתוך חודשים אחדים. המכון זקוק באופן דחוף למימון ההוצאה לאור שלו (הוצאת המילון הראשון מתחה עד קצה גבול האפשר את יכולתנו הפיננסית). האם יימצא מי שייענה לאתגר וייתן ידו למפעל הצלה מהדרגה הראשונה: הצלתן של מילים לפני שיצללו אל תהום הנשייה??

 

כינוסים מדעיים

     המכון קיים כבר שלושה כינוסים מדעיים שהוקדשו לתרבות הלאדינו וחִקְרֶיהָ ושבה נטלו חלק והרצו מיטב הכוחות המדעיים הפועלים בתחום זה היום.

 

ניהול המכון

     במכון פועלים שני חוקרים מדעיים, מנהל המכון, ד"ר אבנר פרץ במשרה מלאה, והגברת גלאדיס פמיינטה, מומחית לניב הספרדי-יהודי של צפון מרוקו ("חכיתיה") המועסקת במשרה חלקית ובעבודה על מילון הלאדינו.

 

"ספרד" - העמותה לשימור, טיפוח והפצת המורשת היהודית-ספרדית

     "ספרד" נוסדה בשנת 1982 בידי משה שאול, שהיה אז מנהל שידורי הלאדינו בקול ישראל, ומכהן כיום כסגן יו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, ועמיתים נוספים פעילים ושוחרי תרבות השפה הספניולית. העמותה שמה לה למטרה לשמר, לטפח ולהפיץ את מורשת השפה הספניולית.

     בעת שהוקמה "ספרד" וגם שנים רבות אחר כך הייתה הפעילות האקדמית באוניברסיטאות ישראל סביב לשון הלאדינו ותרבותה מצומצמת ביותר ובכל האמור בפעילות בקרב הציבור הרחב בישראל פעלה "ספרד"  בבדידות מזהרת. כל פעילותה של "ספרד" נעשתה ונעשית עד היום בהתנדבות מוחלטת ועל רקע זה בולטים ביותר הישגיה של העמותה.

     בשיתוף עם קול ישראל הוקם מאגר ענק ורב ערך של שירים (רומנסות, קנטיגס, קופלאס) מוקלטות מפי מאות אינפורמנטים מכל רחבי הארץ. לצד האוסף הזה הוקמו גם אוספים של פתגמים וסיפורים שלוקטו אף הם מפי דוברי השפה יוצאי התפוצה הספרדית ( תורכיה, יוון, בולגריה, יוגוסלביה, מרוקו ועוד).

     "ספרד" הקימה בירושלים חוג קבוע של שוחרי הספניולית ותרבותה. אנשי "ספרד" נטלו חלק בכינוסים מדעיים, מפגשים ותערוכות בארץ ובחו"ל.

     אחד המפעלים החשובים ביותר של העמותה הנו כתב העת "אקי ירושלים". כתב עת זה החל הופעתו עוד בשנת 1979 כבטאון של מדור הלאדינו של קול ישראל. החל מגליון 28-9 (1986) מופיעה "ספרד" כשותפה בהוצאת כתב העת והחל מגליון 46 (1992) עומדת "ספרד" לבדה מאחורי כתב העת הזה. "אקי ירושלים" הנערך מאז ייסודו בידי משה שאול ואשר מלאו בימים אלה 25 שנים להופעתו (75 גליונות), הינו כתב העת היחיד בעולם המופיע כיום כולו בלאדינו. עם העברתו של "אקי ירושלים" להוצאה בלעדית בידי "ספרד" התרחב כתב העת, שיפר את חזותו הגראפית והגביר את תדירות הופעתו. היום מופיעים מדי שנה שלושה גיליונות שכל אחד מהם מונה 120-100 עמודים, גדושים במאמרים ומדורי תרבות. כתב העת מביא סקירות על פעילויות בתחום חקרי הלאדינו ותרבותה ברחבי העולם ובצד זה גם חומרים ראשוניים, כתבי יד, דפוסים נדירים וכולי. הנחשפים לראשונה ורבה חשיבותם לחקר השפה ויצירתה. במקביל לכך משמש "אקי ירושלים" במה ליוצרים בלאדינו ומתפרסמים בו שירים וסיפורים הנכתבים באופן שוטף. ניתן לומר בלי הגזמה כי עצם קיומו של כתב העת הזה נתן דחיפה ליצירה מתחדשת בלאדינו, שספק אם הייתה מתממשת ובאה לידי ביטוי ללא קיומו.

כתובת המכון:

ת.ד. 35, מעלה אדומים

טלפון: 02-5900392

פקס: 02-5900384


אתר אינטרנט:
http://web.macam.ac.il/~yon/av.htm


דוא"ל :
maaleadum@013.net

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח הצעה כיצד יש לערוך את העמוד

לאדינו           Ladino


קאזה זוארץ


ספרדי טהור
תאריך ושעה
 

גיא זוארץ - לאדינו ופיוט מבית אבא
כנס לאדינו