לאדינו                                                            



 
מאיזה מוצא את/ה?
[תוצאות]

לאדינו | ספניולית

לדינו
ladino

אזרחות ספרדית
 
מונה:

התחברות לחברים

דף הבית >> חגים >> ט"ו בשבט >> פיוט שבתאי צבי לט"ו בשבט
 
פיוט שבתאי לט"ו בשבט
 
אבנר פרץ
 
     במאמר שפרסם לאחרונה ד"ר בועז הוס לרגל ט"ו בשבט במוסף ספרות ואמנות של "הארץ" והנושא את הכותרת "ראש השנה לאילן, הלא הוא שבתי צבי", עוסק המחבר בשרשיו של מנהג "סדר ט"ו בשבט" הנחוג בעיקר בקרב הספרדים ועדות המזרח. הסדר הזה שיש בו משום חיקוי של סדר ליל הפסח (לרבות שתיית ארבע כוסות, קריאת פסוקים וקטעים מן המקורות, שעליהם מתווספות תפילות וכוונות קבליות, תוך אכילת פירות), מצא את ביטויו בספרֵי "פרי עץ הדר" שנפוצו בהרבה מהדורות ונוסחאות. שורשם של המנהגים והמקראה המלווה אותם בספרים האלה הוא, כפי שמציין בועז הוס, בספר הידוע "חמדת ימים", למחבר שזהותו עלומה, ושנדפס לראשונה באיזמיר בשנים תצ"א-תצ"ב (1732-1731). לדבריו: "תכלית סדר ט"ו בשבט, על פי ספר 'חמדת ימים', הוא תיקון החטאים שפגמו בעולם העליון – אכילת פירות בלא ברכה, שפיכת זרע לבטלה, ובעיקר אכילת פרי עץ הדעת על ידי אדם הראשון. תיקון ט"ו בשבט מכוון להעלות את ניצוצות הקדושה שנתפזרו על ידי חטאים אלה, לכלול אותם חזרה ב'הדר עץ החיים' ולהביא בכך לגאולה".

     על אופיו השבתאי הנסתר של ספר "חמדת ימים" עמד כבר במאה הי"ח יעקב עמדן. כמי שנלחם מלחמת חורמה בשבתאים הנסתרים, הוקיע את
הספר הזה וחשף את הכוונות השבתאיות הגלומות בו (בין היתר הוא מכיל שלושה פיוטים לנתן העזתי, נביאו של שבתי צבי). עמדתו הנחרצת בלמה את התפשטות הספר במרכז אירופה ומזרחה ועימו גם את מנהג סדר ט"ו בשבט הלקוח ממנו. המנהג נפוץ במידה מסויימת אצל חסידי מזרח אירופה, אך עיקר תפוצתו, כאמור, הייתה בקרב יהודי המזרח.

     העובדה שמנהגי סדר ליל ט"ו בשבט, במתכונת המשוכללת הזו, לא נודעו קודם הופעת "חמדת ימים", מצביעה על כך שמקורם כנראה שבתאי. חיזוק לכך אנו מוצאים בספרות ה"דונמה" – חסידי שבתי צבי שהמירו בעקבותיו דתם לאסלאם ונותרו הם וצאצאיהם במשך דורות כת נבדלת בתוכו, המאמינה במשיח שבתי צבי ומצפה לשובו. בימים אלה הופיע בהוצאת מכון מעלה אדומים הספר "מים אש ואהב"ה – גאזלים ושירים מסטיים אחרים של השבתאים", המכיל פיוטים מתוך כתבי יד של ספרות הדונמה.

     בועז הוס מצטט במאמרו את דברי החוקר יוסף פנטון (אשר נתפרסמו בקובץ ה"חלום ושברו", בעריכת רחל אליאור), המצביע על כך שבכתב יד הרוורד 80 (על כתב היד הזה ר' במבוא לספרנו הנ"ל 'מים אש ואהב"ה'), בין מאות פיוטי הדונמה, נמצאו גם שני פיוטים מוקדשים ל"ראש השנה לאילן". מאחד הפיוטים מצוטטת בכתה"י הכותרת בלבד, אולם השני מובא במלואו (פיוט מס' 570 בכתה"י הנ"ל). עיון בו מלמד כי הוא מופיע גם בקובץ "שירות ותשבחות של השבתאים" שהוציאו בתש"ח יצחק בן צבי, גרשום שלום ומשה אטיאש (פיוט מס' 227 שם) אף כי שם אין הוא נושא כותרת המשייכת אותו לט"ו בשבט.

     כפי שכותב הוס, ניתן ללמוד מכך, "שט"ו בשבט אכן נחוג כחג שבתאי, לכבודו של שבתי צבי ובתקווה להשלמת הגאולה על ידו".  הפיוט השבתאי, שאת נוסחו המלא ותרגומו האמנותי לעברית אנו מביאים להלן, אכן מביע את התקווה לשיבתו של שבתי צבי כדי להביא את הגאולה השלמה. בין מחרוזות השיר נזכרים פת ופירות שונים (בלאדינו ובתורכית) הנאכלים תוך אמירת הפיוט – מנהג מקביל למנהגי סדר ט"ו בשבט בספר "חמדת ימים".

את הנוסח המובא להלן הכנתי על פי השוואת שני הנוסחים הנזכרים לעיל ובתעתיק לכתיב הלאדינו הנהוג בדורות האחרונים. את הטקסט מקדים צילום תחילת הפיוט מתוך כת"י הרוורד. הפיוט נושא אקרוסטיכון אלפא-ביתי המובלט אצלנו בראשי המחרוזות. הטורים הם בני שתים עשרה הברות.

 

קאנטי די ראש השנה [ל]אילן

אדייו איסטאס אלטו אי גראנדי אי סאנטו
דיסקוב'רי אדונינו קירידו אמאדו
קי מונג'ו לו קיירו אי מונג'ו לו אמו
די אויי אינדילאנטרי ב'ינגה אינקורונאדו
פאן
בינדיסייוניס טי דאן די טודאס לאס פארטיס
די אבאש'ו אריב'ה אי די קואטרו פארטיס
איל קין איסקוז'יסטיס אי אינב'ילונטאסטיס
אב'רירה טו אור מאס אי מאס קי אנטיס
זייטון
גראנדי איס סו נומברי למעלה אי למטה
איסטי פואיב'לו פרוב'י דיסחואילה אליב'אנטה
אה שבת"י צב"י מירה אי לו קאטה
דאלי ייה סו ריינו סין נינגונה פ'אלטה
קיריז
דיזיינדו אסטה קואנדו ב'ירי טו פ'יגורה
ריי אינקורונאדו איל דייו די לה אלטורה
אי לה ישועה לואיגו אפריסורה
אי קיטה טו פואיב'לו די טאנטה אמארגורה
קורמה
האסטה קואנדו די נוס טיראראס טו סאנייה
אי אב'רירה סו לוז קומו לה מאנייאנה
אליב'אנטה פואיב'לו קי אטי איסקלאמה
אבאש'ה איל פואיב'לו קי אטי אינסאנייה
ג'יב'יז
ויאה אין מוזוטרוס קומו קאמינאמוס
סו אמונה סאנטה קומו לה איסטימאמוס
מוס אריפינטימוס די מואיסטרוס פיקאדוס
סיירטו קי איל ריי ב'ייני נו מוס דיקולגאמוס
פ'ינדיק
זכות גראנדי איזו קון טודוס מוזוטרוס
סו אמונה סאנטה ריקוז'ו מוזוטרוס
קון מונג'ו טימוריס איסטימוס מוזוטרוס
טאנביין אאונאדוס איסטמוס מוזוטרוס
קישטאני
חי וקיים איל איס מואיסטרו ריי איל סאנטו
קי איז'ו פריסייאדו איס דיל דייו סאנטו
לה סו לוז גראנדי איס מונג'ו מי איספאנטו
סיינפרי די קונטינו איספירו אי קאטו
ג'ינג'יברי (זנגביל)
טו קי סאב'יש' טודו סיקריטו אב'יירטו
דיסקוב'רי אדוננו קי איסטה אינקוב'יירטו
טודוס לוס ב'ירימוס מויי ביין דיסקוב'יירטו
אה איל איספיראמוס ריחמידור פור סיירטו
גוזוס
ישראל איספירארה איסטה אליגריאה
אה שבתי צבי קי איס לה לוז דיל דיאה
אי אה נוס ייב'ארמוס אין ארב'ול די ב'ידה
אליי איס סוב'ידה נו איי מאז קאיידה

שיר לראש השנה לאילן

גָּדוֹל וְרָם אַתָּה וְקָדוֹשׁ, אֱלֹהֵינוּ
גַּלֵּה כְּבוֹד נֶחְשָׁק וְאָהוּב אֲדוֹנֵנוּ
כִּי אוֹקִירֶנּוּ מְאוֹד וְאוֹהֲבֶנּוּ
מִכָּאן וָאֵילָךְ יָבוֹא מֻכְתָּר אֵלֵינוּ.
לחם
מִכָּל עֵבֶר יַרְעִיפוּ עָלֶיךָ בְּרָכוֹת
מִלְּמַטָּה מִלְּמַעְלָה, מִכָּל אַרְבַּע רוּחוֹת,
אִישׁ בּוֹ בָּחַרְתָּ וְחָפַצְתָּ נְכוֹחוֹת
יִפְתַּח אוֹרְךָ יַרְבֵּהוּ עוֹד בְּלִי לִפְחֹת.
זיתים
שִׁמְךָ גָּדוֹל מִתַּחַת וּמַעְלָה בַּמָּרוֹם
מַלֵּט עַם זֶה מֵעֹנִי תְּנָה לוֹ פִּדְיוֹם
אֶל שַׁבְּתַי צְבִי הַבֵּט, הַשְׁקֵף הַיּוֹם
וּמַלְכוּתוֹ לוֹ תֵּן בְּלִי חִסָּרוֹן עַד תֹּם.
דובדבן
אָמַרְתִּי אֵימָתַי דְּמוּתְךָ לִי תִּגָּלֶה
מֶלֶךְ מֻכְתָּר, אֵל מְרוֹמָם וְנַעֲלֶה.
יְשׁוּעָתְךָ הָחֵשׁ וְלָנוּ תְּגַלֶּה,
מִמְּרוֹרִים חַלֵּץ עַמְּךָ וְתַעֲלֶה.
תמר
אֵימָתַי עֶבְרָתְךָ מֵעָלֵינוּ תָּסִיר
וְאוֹר שַׁחֲרִיתְךָ שׁוּב עָלֵינוּ יָאִיר
הָקֵם מִשִּׁפְלוּת עַם לְךָ מַעְתִּיר
וְהַשְׁפֵּל גּוֹי אֲשֶׁר זַעַמְךָ פֹּה מַבְעִיר.
אגוז
לַהֲלִיכוֹתֵינוּ שְׁעֵה נָא, הַבֵּט.
אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה נְכַבֵּד בֶּאֱמֶת.
נִחַמְנוּ כֻּלָּנוּ עַל עָווֹן וְעַל חֵטְא,
אַל עוֹד בִּיאַת מַלְכֵּנוּ תְּהִי מִשְׁתַּהֵית.
אגוז קטן
זְכוּת רַבָּה וּגְדוֹלָה גָּמָל הוּא עִמָּנוּ
בֶּאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יַחַד קִבְּצָנוּ,
חִיל-רַעַד וּפַחַד גָּדוֹל אֲפָפָנוּ
דְּבֵקִים זֶה בְּזֶה בְּיַחַד כֻּלָּנוּ.
ערמון
חַי וְקַיָּם הִנּוֹ, מַלְכֵּנוּ קָדוֹשׁ,
בֵּן אָהוּב וְיָקָר לֶאֱלֹהַּ קָדוֹשׁ.
מֵאוֹרוֹ הַגָּדוֹל אֶתְיָרֵא וְאֶחְשׁשׁ,
אַךְ אֵלָיו אֲיַחֵל עַד עוֹלָם, אַל אֵבוֹשׁ.
זנגביל
אַתָּה שֶׁגָּלוּי לְפָנֶיךָ כָּל דָּבָר,
גַּלֵּה אֲדוֹנֵינוּ, מֵאִתָּנוּ נִסְתַּר,
נִרְאֶנּוּ כֻּלָּנוּ מְגֻלֶּה וּמְבֹרָר,
בּוֹאוֹ נְצַפֶּה, גּוֹאֵל וַדָּאִי וְנִכָּר.
תאנה
יִשְׂרָאֵל יְקַוֶּה נָא לְיוֹם שֶׁל גִּילָה
בְּבוֹא שַׁבְּתַי צְבִי, הוּא אוֹר יוֹם וְהִלָּה,
יְבִיאֵנוּ מְקוֹם עֵץ חַיִּים בּוֹ נִגְלָה,
מִשָּׁם עֲלִיָּה יֵשׁ וִירִידָה חֲדֵלָה.


     תרגם אבנר פרץ, כל הזכויות שמורות 2007
מתוך האתר של מכון מעלה אדומים


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח הצעה כיצד יש לערוך את העמוד

לאדינו           Ladino


קאזה זוארץ


ספרדי טהור
תאריך ושעה
 

גיא זוארץ - לאדינו ופיוט מבית אבא
כנס לאדינו