לאדינו תמיד הייתה שפתם של הרב-לשוניים. המונח "לאדינו", או לטינוס בלטינית, מתייחס לאדם שיכול לדבר כמה שפות בנוסף לשפת האם שלו, וכך היה אצל רוב דוברי הלאדינו. השורשים של הלאדינו הם בלטינית המדוברת על ידי הרומאים ששלטו בחצי האי האיברי משנת 200 עד 425 לפנה"ס, אך הלאדינו של היום קרובה יותר לספרדית המודרנית בתוספת שילוב של כל השפות האחרות שדובריה ידעו.

כשם שהיידיש הפכה ליסוד התרבותי של כל העולם האירופי-יהודי, או האשכנזי, עם הפולקלור, המוזיקה והספרות שלו, כך יש ללאדינו מסורת עשירה של ספרות, תיאטרון, סיפורי עם ומוזיקה. לסיפורי הלאדינו יש אפילו דמות חוזרת משלהם, ג'וחא, או אג'וחה, שהם לסירוגין טיפש, שוטה נבון וערמומי, כשם שבסיפורי היידיש יש את האנשים המטופשים החוזרים של חלם והרשל חסר האונים.

עולם הלאדינו

כמה אנשים הם דוברי לאדינו? זה נושא שנוי במחלוקת, מכיוון שההגדרה של "דובר לאדינו" משתנה בהתאם למי שאתם שואלים. ברוב ההערכות, אומרים כי בין 160,000 ל-300,000 ספרדים (יהודים ממוצא מזרח תיכוני או ספרדי) ברחבי העולם מחזיקים במעט ידע על הלאדינו. בישראל מעריכים רבים כי 50,000 עד 80,000 איש מכירים מעט את השפה. כמה חוקרים עובדים על סקרים של דוברי לאדינו ומאמצים אחרים נעשים כדי להשיג מספר יציב. אם פרץ של ועידות, מרכזי לימוד, מאמצי איסוף ספרים ותכניות להכשרת מורים מהווה אינדיקציה כלשהי, אז כנראה שהלאדינו עשויה לחזור לתחייה.

"אני בהחלט חושב שההתעניינות בלאדינו גוברת", אומרת טרודי בלץ', מתרגמת לאדינו, שעבדה על סיפורי עם רבים בשפה זו. בשבע השנים האחרונות, בלץ' היא חלק מקבוצת תיאטרון בניו יורק בשם "שחקני הלאדינו", שמעלה הצגות בשפה. "בשנה אחת עשינו שלוש מעשיות, אחת תרגום של מחזה מאת שלום עליכם", היא אומרת. היא ראתה גם יהודים ספרדים וגם לא יהודים משתתפים במופעים, והיא הבחינה בהתעניינות מסוימת בלאדינו מצד לטינים לא יהודים שבמקרה גרים בניו יורק.